כל מעסיק אחראי במידה מסוימת על בריאות העובדים ועליו לפעול על פי ההנחיות כדי להבטיח עבורם סביבת עבודה נעימה ובטיחותית. במאמר הבא נסביר כיצד ניתן לעשות זאת ונציג את הכלים העיקריים
שמירה על בריאות העובדים מבטיחה עבור המעסיק יתרונות רבים. ראשית, היא משפרת את המוטיבציה והלויאליות שלהם כלפי מקום העבודה. סביבת עבודה בריאה מגבירה את ההספק והביצועים וגורמת לאווירה חיובית. שנית, שימור בריאות העובדים חיוני למניעת נזקים כלכליים ומזעורם. המעסיק מחויב על פי חוק בשמירה על בריאות העובדים ובהיעדר הקפדה על התקנות הוא עלול לעמוד בפני תביעה.
השאלה המתבקשת היא איך משיגים את המטרה ושומרים על בריאות העובדים. הנה כמה דרכים לעשות זאת:
א. גיהות תעסוקתית – הבסיס לשמירה על בריאות העובדים הוא גיהות תעסוקתית. זהו תחום ידע שלם שעוסק בנושאים כגון חיזוי, הכרה, הערכה, בקרה ומניעה של גורמי סיכון בסביבת העבודה. ההנחה היא שהיכרות מוקדמת עם הגורמים האלה לא רק מצמצמת את הסיכון, אלא גם עוזרת לשמור על בריאות העובדים.
ב. שירותי ניקיון למשרדים – הדברים הקטנים יכולים לעשות הבדל גדול בשמירה על בריאות העובדים. הם נמדדים למשל בהזמנת שירותי ניקיון למשרדים, שקובעים את רמת ההיגיינה. ניקיון יכול להבטיח לעובדים סביבה סטרילית, לצמצם את הסיכון להעברת וירוסים ובסופו של דבר למנוע הידבקות במחלות.
ג. מניעת מפגעים – המעסיק נדרש לפעול במישור הפיזי כדי למנוע את המפגעים הנפוצים. הוא צריך לתקן למשל חלונות זכוכית שבורים במשרד, להזמין חשמלאי כדי לכסות כבל מתח חשוף ולדרוש גם מהעובדים עצמם להפיץ בעיות נוספות. מניעת מפגעים דורשת מהמעסיק השקעה כספית מסוימת, אך היא מחויבת על פי חוק ומשפיעה ישירות על בריאות העובדים.
מהם גורמי סיכון סביבתיים ופסיכולוגיים?
המעסיק המודרני מעודכן ברשימה ארוכה של גורמי סיכון סביבתיים ופסיכולוגיים. הגורמים הסביבתיים שעלולים לסכן את בריאות העובדים הם למשל תאורה לקויה, רעש, רטט, קרינה מסוגים שונים וכמובן זיהום אוויר ועשן. המעסיק צריך לדאוג לסביבת עבודה שבה אין סיכון להחלקות ומעידות, נפילה מגובה והתחשמלות.
למרות שנדמה שקל יותר להתמודד עם גורמי הסיכון הסביבתיים, אין להקל ראש בגורמים הפסיכולוגיים. אלו גורמים כמו תחושת לחץ של העובדים, הצקה מצד עובדים מסוימים לעובדים אחרים, הטרדות מיניות ואחרות ועוד.
הכל מתחיל בניהול סיכונים
מעסיק שרוצה לשמור על בריאות העובדים שלו צריך לדעת איך לנהל את הסיכונים. עליו לזהות את גורמי הסיכון בשלב מוקדם ככל האפשר, להישאר עם אצבע על הדופק ולבצע הערכה מחודשת אחת לתקופה מסוימת של תוצאות התאונות.
מבחינה מעשית, המעסיק נדרש לקבוע לוח זמנים לטיפול בבעיות הנפוצות. עליו להתקין אמצעים למניעת גורמי סיכון ולהחליט על תהליכים תקופתיים לזיהוי ונטרול סיכונים חדשים. כל אלו יחד ישמרו על בריאות העובדים ויסייעו לעסק.